הרעיון להקים לאנדרטה לחטיבה עלה כחלק מפארק העוצבות באתר יד לשריון בלטרון כבר בשנת 2012.
בוצע סיור בהשתתפות מנכ"ל עמותת יד לשריון באותו הזמן,
תא"ל (במיל') מנשה ענבר, סמח"ט החטיב סא"ל (במיל) עמרי שדה.
בסיור זה נקבע מיקום עבור הקמת האנדרטה, וכן יצא סיכום הכולל הוראות והנחיות לעיצוב, האישורים הנדרשים להקמה וכן התחייבות של עזרה במימון ע"י העמותה בסכום של כ 100,000 ש"ח.
הוקם צוות מהחטיבה שיטפל בנושא הקמת האנדרטה, שכלל בשלב הראשון את סא"ל (במיל) עמרי שדה, סא"ל במיל דדי ארז, רס"ן (במיל) יואב כהנא, רס"ן (במיל) יונתן מאירי שהוא גם אדריכל במקצועו וריכז את כל ההיבטים הטכניים והמקצועיים של תכנון ובניית האנדרטה. בנוסף גוייס לצורך הקמת האנדרטה איש צוות נוסף, ירון לוי, אשר לא שירת בשריון ובחטיבה אך הסכים להירתם למשימה.
כבר בתחילת הדרך, הובן כי התקציב העומד להקמת האנדרטה נמוך יחסית והתכנון נדרש להיות בהתאם,
עדיף לתכנן מבנה ישים, שניתן יהיה לממשו בתקציב הקיים, על פני חלומות שלא ניתן יהיה לממן. התכנון יצא לדרך ומהר יחסית גובש לכדי תכנית שהוגשה ואושרה בוועדת ההנצחה של עמותת יד לשריון.
מכיוון ומיום הקמתה ועד אותו השלב, החטיבה היתה בפוקוס על גזרת לבנון, ושם גם הייתה עיקר מורשתה, הרעיון העיצובי הראשוני היה לתת לכך ביטוי באנדרטה.
באנדרטאות שכנות בפארק העוצבות שולבו עצי זית ועצי אלון, ואחת המחשבות הראשונות היתה לשלב עץ ארז הלבנון כחלק מהמבנה, רעיון שנגדע עוד בטרם נשתל ע"י אגרונום איתו התייעצנו בנושא.
הייצוג של גזרת לבנון באנדרטה בא לידי ביטוי באלמנט אבן מרכזי אשר בו יש נחצב נגטיב של סילואט של ארז הלבנון, גושי האבן הגדולים משני צדדיו המכילים ושולטים בו.
בנוסף, באנדרטה שולב הטקסט " קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר יְהוָה אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן" מתהילים פרק כ"ט פסוק ה'.
בכתם הקרקע אשר ניתן לחטיבה להקמת האנדרטה יש עצי אורן רבים שכמובן לא ניתן היה לכרות והיה יקר מידי להעתיקם למקום אחר, ובנוסף מתקנים נוספים כגון נדנדה שנדרשנו לשמר.
בתחום זה אותר מקום פנוי, ובשיפוע מתון יחסית שאפשר את הקמת משטח הבסיס לאנדרטה בגבולות המסגרת התקציבית.
למשטח הבסיס של האנדרטה נבחרה צורת אליפסה במידות של 10*8 מ',
שהתאימה לתוואי השטח ולמיקום עצי האורן.
צורת האליפסה נבחרה על פני צורה מלבנית, ריבוע או עיגול מושלם, מכיוון והיא צורה גמישה יחסית, המשדרת דינמיות אך תמיד שומרת על המוקד, שבמרכזו נמצא אלמנט האבן הראשי. "דבקות במשימה לאור המטרה", המשימה יכולה להשתנות ולהיות דינאמית כאשר תמיד המטרה היא במוקד החשיבה והעשייה.
בהיקף האנדרטה, בחלקה הדרומי, תוכנן ספסל אבן אשר היווה גם קיר תומך לקרקע בחלק הגבוה יותר, ועליו שולבו 7 לוחות אבן אשר הכילו טקסטים, תרשימי קרב ונושאים נוספים הקשורים למורשת החטיבה. מכיוון ובאותו הזמן לא עמותת יד לשריון לא אישרה לבצע רצפות בטון חשוף בבסיס האנדרטאות בפארק העוצבות, כגמר הרצפה של האנדרטה נבחרו לוחות אבן.
לאחר אישור התכנון ע"י עמותת יד לשריון, המאמץ עבר למימוש.
בהמלצת גורמים בעמותת יד לשריון, נבחר האמן גרשון היימן לבצע את אנדרטת החטיבה.
גרשון הקים מספר אנדרטאות בפארק עוצבות השריון, הכיר את המתחם והיה בעל האמצעים לקמת המיזם. פרויקט בתקציב נמוך יחסית במקום מבודד ללא תשתיות תמיד מהווה אתגר, בעיקר למצוא קבלן שיהיה מוכן לבצע את המשימה.
לצורך הקמת האנדרטה נדרשו לוח האבן המרכזי הגדול,
ובנוסף, שבעת לוחות האבן הקטנים יותר בהיקף קיר התמך הדרומי.
בלוחות אבן "קטנים" הכוונה כמובן בקנה מידה של חיל השריון, גם לוחות אלו היו במידות של 80*120 ס"מ, לוחות גדולים וכבדים. עלות לוחות אבן אלו,
כמובן שלא נכנסה במסגרת התקציבית של הקמת האנדרטה ונדרש למצוא לוחות אבן כתרומה.
למזלנו, בחטיבה 847 יש משאבים אנושיים עצומים ובלתי נדלים. מאיר ספיר,
מת"ק בגדוד 293, מנהל המחצבות כפר גלעדי, הסכים לעזור וסיפק את לוחות האבן.
